אדריכלות מדברית

אזורים מדבריים נחשבים:

  • אזורים בהם הלחות קטנה מ-40% .
  • טמפ' ממוצעת שנתית גבוה מ-18 מעלות צלזיוס.
  • כמות הגשם הממוצעת השנתית קטנה מ-200 מ"מ.

אזורים מדבריים מאופיינים בתנאים סביבתיים קשים יחסית:
הפרשי הטמפרטורה בין יום ללילה גבוהים, הקיץ חם והחורף קר, קיימים שינויים קיצוניים בלחות היחסית, קרינת השמש היא בעלת עוצמה גבוהה, העדר צמחייה, הנוף בעל הגוונים המונו כרומיים,
כל אלה משפיעים על האדם ועל סביבתו המבונה.

בעיות משותפות לכל האזורים המדבריים הן הרוחות, הנושאות עמן אבק וחול, הבוהק והסנוור.
הגורם המשותף לתדירות התופעות הוא העדר כיסוי צמחייה בקרקע ומיעוט שטחים בנויים.

העדר צמחייה ומיעוט שטחים בנויים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העדר מודעות לאילוצים הסביבתיים המיוחדים של המדבר, עלול לגרום לתכנון בניינים ומבנים היוצרים בתוכם תנאי נוחות ירודים  ובכך לדרישה מוגברת באנרגיה לשיפור המיקרו-אקלים.
המודעות ההולכת וגוברת בנושאים של איכות הסביבה מדגישה את הצורך בניצול יעיל יותר של המשאבים הטבעיים.
אדריכלות מדברית היא אדריכלות המתחשבת בתכונות הסביבה המדברית, מנצלת את יתרונותיה ומתחמקת במידת האפשר מההשפעות הלא רצויות של חסרונותיה.

גורמים להתחשבות בתכנון:
מיקום הבניין במגרש:
למיקום הבניין במגרש יש חשיבות לפתרון מכלול הגורמים המשפיעים על כמות האנרגיה שתתקבל כתוצאה מכך בבניין. מיקום הפונקציות השונות בתוך הבניין ביחס לכיווני השמש יכול לתת גם פתרון לשמירה על אנרגיה.

חזיתות הפונות לשמש עפ"י עונות

תנועת השמש בארץ קיץ וחורף

בידוד תרמי:
הגורם החשוב ביותר לתכנון  – הוא מעטפת הבניין.
הבידוד התרמי – מכריע בכל הקשור לזרימת אנרגיה מבפנים החוצה ולהיפך.
בידוד תרמי מקטין את הזרימה פנימה של חום בלתי רצוי במשך הקיץ, ומצמצם את איבוד החום במשך החורף, לכן יש חשיבות רבה למיקום הבידוד התרמי בחלק הפנימי של מעטפתהבניין ולא בחלק החיצוני.

 

 

 

 

 

 

 

 


צבע המעטפת:
הצבע החיצוני של מעטפת הבניין הוא גורם חשוב ביותר במאזן האנרגיה שלו, טמפרטורת המשטח החיצוני של מעטפת הבניין תעלה מעל טמפרטורת הסביבה, ככל שתיספג בו יותר קרינת שמש.

גודל פתחים:
לגודל ולמיקום הפתחים המזוגגים יש חשיבות מכרעת בהשגת הנוחות התרמית בבניין.

 

 

 

 

 

 

 

 

הצללה:
נתוני קרינת השמש בקיץ ממחישים שחדירת אנרגיית שמש בלתי רצויה דרך חלונות הבניין, גורמת לעליית עומס הקירור בצורה משמעותית.

חדירת אוויר:
גורם חשוב נוסף במאזן האנרגיה של הבניין הוא האוויר החודר לתוכו, כמות מסוימת של אוויר טרי דרושה מסיבות בריאותיות,
אך חדירת כמות רבה מידי יכולה לגרום לאיבוד חום או לחילופין לחימום יתר.

 

 

 

 

 

 

 

מתוך "היבטים אנרגטיים בתכנון באזורים מדבריים" /יצחק מאיר, יאיר עציון, דוד פיימן.